פסק-דין בתיק תא"מ 1970-10-09

מבוא

1.      בפניי תביעת כספית  בסכום של 21,242 ש"ח, אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר, בגיןנזקים שנגרמו לרכב התובעת (להלן- "הרכב המבוטח"), בתאונת דרכים שאירעה בירושלים, ביום  13 ביוני 2008 (להלן- "התאונה").

2.      בין הצדדים נטושה מחלוקת הן בשאלת האחריות הן בשאלת גובה הנזק.

3. הנתבעים הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף, בטענה שבין הצדדים התנהל בגין אותה תאונה הליך קודם, בבית משפט לתביעות קטנות, בתביעה שהוגשה על ידי הנתבעים. נטען שבתום הדיון בתביעה האמורה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תידחה התביעה ללא צו להוצאות. כן נטען שאילו היו הנתבעים יודעים שהסכמתם אינה מסיימת את ההליכים בין הצדדים, לא היו נותנים הסכמתם לדחיית התביעה.
4. לא מצאתי שיש לקבל את הבקשה לדחייה על הסף, שכן באותו הליך נדונה תביעת הנתבעים בלבד. יתכן שההסכמה לדחיית התביעה מקורה בקשיים ראייתיים בהוכחת התביעה, ואולם במסגרת ההסכמה על דחיית התביעה, לא הסכימו התובעים לוותר על טענותיהם, ואף שוויתרו על הוצאות, אין בכך כדי למנוע מהם להגיש תביעה מצידם.
5. אקדים ואציין שלאחר עיון בטענות הצדדים ובראיותיהם מצאתי שיש לדחות את התביעה, כיון שלא הוכחה כנדרש.

גרסת התובעת

6.      בכתב התביעה טענה התובעת שהתאונה אירעה בצומת גן סאקר, בשעה שהרכב המבוטח החל בפנייה שמאלה, לאחר מופע אור ירוק ברמזור של נתיב נסיעתו.

7.      נטען שלאחר כניסת הרכב המבוטח לצומת, הגיח לפתע רכבם של הנתבעים, אשר לא ציית למופע אור אדום בנתיב נסיעתו, נכנס לצומת, ופגע בעוצמה ברכב המבוטח. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב המבוטח נזקים אשר פורטו בחוות דעתו של השמאי.

8.      במהלך הדיון שהתקיים בפניי, תיאר נהג הרכב הנפגע את נסיבות התאונה, כדלקמן: " נהגתי ברכב בצומת ליד גן סאקר, ליד בית המשפט העליון, היה רמזור אדום, עצרתי וציפיתי לירוק, ברגע שהיה ירוק התחלתי לפנות שמאלה. כשהגיע רכב, לא הספקתי לבלום והתנגשנו החזית שלי בצד שלו. הוא בא ממולי והמשיך ישר, כשלי היה ירוק פניתי שמאלה, לא הספקתי לבלום לגמרי והתנגשנו החזית שלי עם הצד שלו" (פרוטוקול הדיון מיום 16 במאי 2011).

9.      נהג הרכב המבוטח אישר בחקירה הנגדית שבתחילה לא שם ליבו לכך שמופע הרמזור התחלף לירוק, ורק לאחר שהדס, אשר נסעה עמו, הפנתה את לכך בדק האם הצומת פנוי והחל בנסיעה.

10.  מטעם התובעת העיד מר איל שטרן, אשר נכח בזירת התאונה בעת שאירעה. על פי עדותו, בעודו עומד סמוך לצומת, ראה את הרכב המבוטח ממתין בצומת עד למופע אור ירוק. לאחר שהרכב המבוטח החל בנסיעה, הגיח לפתע רכב הנתבעים מרחוב בצלאל, וחצה את הצומת במופע אור אדום.

11.  במהלך החקירה הנגדית השיב העד שהוא עמד באופן שאיפשר לו לראות את הצומת, והגיש שרטוט של זירת האירוע על גביו פירט את נסיבות התאונה. העד הדגיש שאינו מכיר את המעורבים בתאונה, ושאילו לא היה בטוח שהנתבע אשם בתאונה לא היה מתערב. כן העיד שהרגיש שמוטלת עליו חובה ציבורית להעיד על נסיבות התאונה כפי שראה אותן.

12.  לשאלה האם ראה שרכב הנתבעת נוסע במופע אור אדום, השיב העד שאינו זוכר האם ראה את הרמזור, ואולם העריך שבעבר זכר זאת, ורק בשל כך שסבר שרכב הנתבעים אשם בתאונה, ראה לנכון להגיע לשם מסירת עדות, על אף הקשיים הכרוכים בדבר.

13.  אחותו של נהג הרכב המבוטח, גב' אילת לי, העידה אף היא מטעם התובעת. על פי עדותה, בעת התאונה וישבה ישבה בכיסא האחורי של הרכב המבוטח.

14.  העדה תיארה שהיא עצמה, או שאר הנוסעים ברכב המבוטח, העירו את תשומת לבו של הנהג כי מופע האור ברמזור התחלף לירוק, או אז החל הנהג בנסיעה איטית, ולפתע אירעה התאונה. בחקירה הנגדית נשאלה האם הבחינה כי מופע האור ברמזור של הנתבעים היה אדום, והשיבה כי " אני ראיתי שהרמזור שלנו היה ירוק גם לאחר התאונה".

15. מטעם התובעת העידה גם גב' הדס חיון אשר ישבה לצד נהג הרכב המבוטח בעת התאונה. על פי עדותה, תוך כדי השיחה עם הנהג, הביטה ברמזור. מיד כשהתחלף המופע לאור כתום אמרה לנהג "ירוק", ומיד הוא החל בנסיעה.

גרסת הנתבעים

16.  בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את נסיבות התאונה, וטענו כי האחריות לתאונה רובצת לפתחה של התובעת.